דירה ביפו | מיכל שטיינפלד

דירה ביפו העתיקה

בפעם הראשונה שהגענו לדירה, גילינו דירה נטושה, חשוכה, שעמדה ריקה למעלה מ 70 שנה. דירה ללא רצפות, ללא חלונות, דלתות ברזל ישנות בפתחים, קירות סדוקים. דירה חשוכה שהאור נכנס אליה רק מכיוון אחד. בלטו מאוד התקרות הגבוהות – כ 5 מטר גובהן.

את הפרוייקט הזה עשיתי בשותפות עם המעצבת רוני דביר והבנו מיד שמתחיל פה מסע מאתגר ומרגש!!

בעלי הדירה, היו יזמים שביקשו מאיתנו למקסם את שטח הדירה וליצור דירה מודרנית ומיוחדת. האתגרים היו חלקם בפן הקונסטרוקטיבי ושימור הבית הישן וחלקם בפן העיצובי.

כדי להגדיל ולמקסם את שטח הדירה החלטנו לנצל את גובה התקרה ולייצר גלריה בחלל המרכזי של הדירה. כך הוספנו מעין חדר שינה/אירוח נוסף שמשקיף על חלל הבית מלמעלה. בנוסף, פתחנו את גג הרעפים ויצרנו קומה נוספת עבור חדר שינה ראשי עם מרפסת. כך הפכה הדירה מ 70 מ"ר ל 110 מ"ר.

אתגר נוסף היה הכנסת אור לדירה. החלטנו לפתוח חלון ארוך בגג וגשר זכוכית ברצפת הקומה העליונה (שהיא בעצם התקרה של המטבח בקומה התחתונה) וכך לתת לאור לשטוף את החלק האחורי של הדירה מלמעלה עד למטה.

ישן מול חדש

כשבאים לתכנן דירה ביפו העתיקה, ברור שיש רצון לשמר מוטיבים אדריכליים ועיצוביים המאפיינים דירות כאלה ומצד שני, היה לנו רצון ליצור חלל מגורים מודרני, צבעוני, רענן ופונקציונאלי .

ההחלטה היתה לשמר את מאפייני הבסיס של דלתות, חלונות, קשת מעל הדלת וקיר אבן אחד גדול בסלון. כל אלה מיד נותנים את תחושת השייכות למקום ואת ההקשר ההיסטורי.

על הבסיס הזה המשכנו בכיוון מודרני . יצרנו חלל אחד פתוח וזורם, ללא שימוש בקירות לחלוקות, שילבנו חומרים כמו רצפת בטון, גרם מדרגות מברזל, קירות זכוכית וחפויי עץ.

גם בחירת הקווים, הצבעים והפונקציות המשיכו את הכיוון המודרני.

בחרנו להשתמש בגרם המדרגות כאלמנט עיצובי דרמטי ובמקום למקם את המדגרות לאורך אחד הקירות מיקמנו אותם במרכז החלל. המדרגות מהוות גם אלמנט המפריד בין הסלון לחדר העבודה והגלריה.